כולם סוערים היום על דבריו של שר המשפטים, השר יעקב נאמן. וכמשפטנית שתחום המחקר שלה הוא שופטים דתיים בבית-המשפט העליון, אני רוצה לומר משהו על משפט עברי. בכל זאת, אולי ננצל את ההזדמנות הזאת שהנושא הזה עולה על סדר-היום.
לצערי, יש כאן חלוקה, שלא היתה עם קום המדינה, שהדתיים אומרים: אנחנו רוצים משפט עברי, והחילונים מתנערים בכלל מהחובה שלהם כלפי דמותו של המשפט בישראל. ועם קום המדינה, היה חשוב לחילונים טובים שעלו לארץ מרוסיה לכונן כאן משפט עברי, בדיוק כמו שהשפה היתה עברית ודיברו על עבודה עברית, כי המשפט העברי הוא של כולם. יכול להיות שאת הלכות התורה לא כולנו מקיימים, אבל דמותה וזהותה של המדינה נגזרת גם ממשפטה של המדינה.
ולצערי הרב, בשנים האחרונות, אחרי שירד מכס המשפט השופט מנחם אלון, שהיה לו ערך עליון בשילובו של המשפט העברי, המשפט הישראלי מדבר בעיקר בשפה אחת – שפה של זכויות אדם אוניברסליות. וכששופטים בישראל צריכים לפנות אל מקורות, הם לא פותחים תנ"ך ולא פותחים את המקורות העבריים, אלא הם פותחים את המשפט הקנדי, את המשפט האנגלי והמשפט האמריקני. והדבר הזה צריך להשתנות. וזאת ההזדמנות לדבר בשבחו של המשפט העברי, בשם החילונים וגם הדתיים, בכנסת הזאת.