היום בבוקר פורסם כי האיחוד האירופי עומד להצהיר על ירושלים כעל בירת פלסטין. מי שחושב שישמור על אחדות ירושלים כשהוא מקפיא את הבנייה ביהודה ושומרון, מקבל פעם אחר פעם את ההוכחה שכשהממשלה שוחקת את אחיזתנו בארץ ומטילה ספק בזכות הבסיסית ביותר של יהודים לבנות בארצם, מקבל שוב ושוב את ההתעקשות על ירושלים, אפילו על שכונת גילה. אני פונה מכאן, מהבמה הזאת, אל ראש הממשלה ואל חברי השרים בליכוד ומזכירה לכם בשם מה נבחרתם. עד מתי תאמרו לציבור "דברים שרואים משם לא רואים מכאן"? די לנו בהתנתקות אחת. אנחנו לא רוצים לראות את הליכוד שוחק את עקרונותיו, אנחנו רוצים לראות אותנו מקיימים את הבטחותינו לציבור הבוחרים.
ציפי חוטובלי (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, היום מציינת הכנסת את היום הבין-לאומי לאנשים עם מוגבלויות. בדרך כלל אני עולה לדוכן הזה ומדברת על נושאים שקשורים לעניינים מדיניים, על נושאים שעניינם ארץ-ישראל ועל נושאים שבעיני אנשים רבים הם נושאים ברומו של עולם. בעיני היום הזה הוא אולי המבחן האמיתי לבית הזה, כי במה ייזכר מחוקק אם לא ביכולת שלו לעשות את החיים כאן טובים יותר? ולעשות את החיים כאן טובים יותר זה לא רק ברמה הלאומית, אלא זה גם לעזור לכל אותם אנשים שאינם יכולים להשתלב בחברה אם אנחנו, כמחוקקים, לא נעשה את כל שביכולתנו כדי שכל מערכות השלטון וכל המערכות הציבוריות יהיו נגישות לאנשים שיש להם מוגבלות.
בתוך הכותרת הגדולה הזאת, של אנשים עם מוגבלות, בחרתי לעסוק בקבוצת אנשים שבאופן אישי יצא לי להיות בהיכרות קרובה מאוד אתם דרך סיפור אישי של בת דודתי. בת דודתי היא נערה חירשת. בחורה מוכשרת מאוד, שדרכה נחשפתי לעולמם של ציבור החירשים בישראל. אני רוצה להודות למכון לקידום החירש בישראל, שהביא לפני את הנתונים שאני אביא גם לפניכם. בישראל חיים כ-700,000 כבדי שמיעה ו-8,000 חירשים. בת הדודה שלי רצתה מאוד להגיע היום, אבל לא היתה יכולה, כי אין בכנסת שירותי תרגום לשפת הסימנים. לכן היא לא יכולה לשמוע את הדברים שנאמרים כאן, מעל הדוכן הזה.
ציפי חוטובלי (הליכוד):
אז, אדוני היושב-ראש, תודה רבה, אבל אולי הדוגמה הקטנה הזאת מראה את חוסר הנגישות ואת חוסר המודעות של מוסדות ציבור בישראל לצרכים המיוחדים של ציבור החירשים. חוסר המודעות הזה מביא לנתונים קשים של שיעור אבטלה כפול בקרב אוכלוסיית החירשים. הייתי אומרת שאולי המפתח לכול מתחיל בחסימת שערי ההשכלה הגבוהה. חירשים הם אנשים אינטליגנטים, אנשים בעלי כישורים, יצירתיים, אבל יש בעיה אחת, והבעיה היא מבחן הכניסה לאותו מקום שנקרא אוניברסיטה – המבחן הפסיכומטרי. המבחן הפסיכומטרי במהותו לא מותאם בעליל לציבור החירשים בישראל, מהרבה סיבות, אבל בואו ונתחיל מהקושי של השפה. השפה האנגלית, השפה הזרה, שהיא קשה מאוד לרכישה בשביל אדם שהוא לקוי שמיעה, ואין שום מערכת שמתאימה את הצורך הזה, המיוחד, במבחני כניסה לאנשים חירשים למוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל. כששערי ההשכלה הגבוהה נחסמים, לא פלא שאותם אנשים מוכשרים וחכמים אינם יכולים להתקדם אחר כך בעולם התעסוקה. אני יודעת שאחרי הציון של היום הזה יהיו שאלות לשר החינוך. אני באמת חושבת שחלק מהאתגר של מערכת החינוך הוא להנגיש את מוסדות ההשכלה הגבוהה לכל אותם אנשים עם מוגבלות. לפעמים לא חושבים על דברים קטנים כמו העובדה שגם כשאדם לקוי שמיעה מגיע אל כיתת הלימוד, כשהוא נכנס כבר בשערי המוסד להשכלה גבוהה, הוא נאלץ הרבה פעמים לעמוד חסר אונים מול מרצה שמדבר מהר מדי, מול העובדה שלא כל המוסדות להשכלה גבוהה בישראל מספקים שירותי תרגום או שירותים אחרים שיכולים לסייע לו. לכן, האתגר הגדול שלנו כאן, כמחוקקים, הוא להנגיש את המוסדות להשכלה גבוהה לציבור החירשים בישראל. יש להניח הצעת חוק שתעסוק בזה. אני רוצה לומר בסוף, אולי, בדברי הסיכום, שהמסר של היום הזה הוא קודם כול להעלות הצעות חוק, ולא רק לדבר על הדברים.
ציפי חוטובלי (הליכוד):
אבל אני אומרת שוב, שמבחינת הנתונים בשטח אנחנו רואים שהבחינה הפסיכומטרית היא עדיין היא, ואין בלתה. אין הקלות מיוחדות לציבור החירשים.
הנקודה הזאת מובילה לכך ש-75% מהחירשים מועסקים בתת-תעסוקה. לצערנו הרב, מעסיקים רבים אינם מעסיקים חירשים בתפקידים ההולמים את כישוריהם, וכך אנשים אינטליגנטים, מוכשרים ויצירתיים אינם מוצאים את מקומם בשוק העבודה.
אני רוצה לציין מערכות נוספות – כפי שאמר חברי חבר הכנסת אילן גילאון – שאינן ערוכות לקליטת אנשים שאינם שומעים, למשל מערכת הבריאות; מערכת הבריאות אינה ערוכה לקליטת חולה חירש שאינו מלווה בבן משפחה שומע. היה סיפור מזעזע בשבוע שעבר, של אדם שהיה מוטל על ערש דווי, שהגיע ללא קרובי משפחה, ולצערנו לא הצליחו לתקשר אתו, כי לא היה שם אדם שיכול לדבר בשפת הסימנים.
במערכת המשפט קיימים מקרים רבים שבהם חירשים נשפטים גם אם המשפט נערך ללא תרגום לשפת הסימנים, כך שהנאשם אינו מבין את הנאמר במשפט.
אמצעי התקשורת – אולי הדרך הכי טבעית אצלנו היום לקבלת מידע – אינם מיישמים את חוק ההקלות לחירש שעבר בכנסת בשנת 2002, שקבע תרגום לכל תוכניות האקטואליה. אולי הדוגמה האישית צריכה להינתן מערוץ הכנסת, המקום הזה שבו אנחנו נואמים את הנאומים שלנו ומדברים את הדברים החשובים – אין כאן תרגום ואין כתוביות. תוכניות האקטואליה החשובות שבערוץ הכנסת אינן מתורגמות. אולי כדאי שהבית הזה יתחיל – - -
ציפי חוטובלי (הליכוד):
נכון, לפחות בשידורים החוזרים. זאת באמת הבעיה, שלרוב – - -
ציפי חוטובלי (הליכוד):
אני אומרת שוב, שהבית הזה צריך לקרוא כאן קריאה לדוגמה אישית.
אני רוצה לסכם ולומר – - -
ציפי חוטובלי (הליכוד):
אני שמחה שהצטרף אלינו שר החינוך; דיברתי על כך שהמוסדות להשכלה גבוהה עדיין משתמשים במבחן הפסיכומטרי כמבחן הבלעדי לקבלת תלמידים.
ציפי חוטובלי (הליכוד):
נכון. תלמידים חירשים אינם יכולים לעמוד בתנאי הסף של המבחן הפסיכומטרי, וחשוב מאוד שמערכת החינוך תתאים את עצמה לאותם אנשים שתנאי המבחן – - -
ציפי חוטובלי (הליכוד):
כן, לפחות מהנתונים שהגיעו אלי.
ציפי חוטובלי (הליכוד):
הייתי אומרת שהאתגר האמיתי שלנו הוא בעניין ההשכלה ובעניין התעסוקה, וכאן גם, כמו כל אוכלוסייה שזקוקה לתמרוץ, אין כללים של העדפה מתקנת לציבור החירשים. לכן חשוב מאוד שאנחנו כאן נקבע ונציב את זה כיעד לאומי, לשלב אוכלוסיות שאינן מועסקות בהתאם לכישורים שלהן במעגל העבודה.
לפני חודש השתתפתי באירוע שנערך בסינמטק, שדיבר על העלאת הנושא למודעות. ראיתי עולם של דממה. סינמטק שלם ישב ודיבר בשפת הסימנים. זה היה מרגש, אבל לצערנו, שפת הסימנים אינה מוכרת כשפה, ולכן במקומות רבים אין אפשרות אמיתית לקדם אנשים שזקוקים לשפת הסימנים כשפה שדרכה הם יכולים לרכוש את כלי השפה הבסיסיים ביותר.
העניין האחרון הוא עניין ההוראה. אנשים לקויי שמיעה שנכנסים למערכות ההוראה והופכים למורים, הרבה פעמים אינם משתלבים במערכת החינוך כמורים שיכולים ללמד תלמידים לקויי שמיעה – אולי מתוך הניסיון האישי שלהם, שהוא הכי טוב כדי לשמש לדוגמה אישית. גם זה אתגר שהייתי מציבה בפני מערכת החינוך: שילוב מורים לקויי שמיעה במערכת, כדי שיוכלו לגדל דור של תלמידים שיבינו שאפשר לקחת דוגמה אישית מאנשים שפרצו את כל המחסומים שדיברתי עליהם.
אבל עלינו, המחוקק, מוטל התפקיד לפרוץ את המחסומים, לפתוח את השערים, להנגיש, לקבל, ובעיקר לחוקק כשצריך – להקל כל מה שאפשר למען האוכלוסייה החשובה הזאת, של ציבור החירשים בישראל.
אדוני היושב-ראש, אני מודה לך על ציון היום הזה בכנסת.