הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת:
חיים אורון
רונית תירוש
ציפי חוטובלי
אורית זוארץ
חנין זועבי
איתן כבל
עפו אגבאריה
אברהים צרצור
דוד אזולאי
רחל אדטו
אילן גילאון
אורלי לוי אבקסיס
זאב בוים
אורי מקלב
הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – מימון דמי מחלה על ידי המוסד לביטוח לאומי בעת היעדרות מהעבודה לשם טיפולי פוריות), התש"ע – 2009
| תיקון סעיף 7(ג)(4) | בסעיף 7(ג)(4) לחוק עבודת נשים, התשי"ד–1954[1], בסופו יבוא: "על אף האמור בחוק דמי מחלה, עובדת שנעדרה מעבודתה עקב טיפולי הפוריות תהיה זכאית לקבל מהמוסד לביטוח לאומי תשלום בעד ימי ההיעדרות הנ"ל". |
דברי הסבר
סעיף 9(ה) לחוק עבודת נשים קובע כי אסור לפטר אישה העוברת טיפולי הפריה חוץ גופית או טיפולי פוריות לקראת ילדה הראשון או השני כאשר היא נעדרת לצורך טיפולים אלה או במהלך 150 יום מתום ההיעדרות, אלא בהיתר הממונה על חוק עבודת נשים במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה. היתר כזה יינתן רק כאשר סיבת הפיטורין אינה קשורה להיעדרות זו. איסור זה לא חל אם חלפו שנתיים מיום ההיעדרות הראשון.
גיבוש הזכות להיעדרות עקב טיפולי פוריות מותנית בהתאם לתנאי סעיף 7(ג)(4) לחוק: הודעה מראש, קבלת אישור בכתב מהרופא והיעדרות פיזית בפועל (כאשר אין הכרח להיעדרות מיום עבודה מלא והיעדרות חלקית מספיקה). דין ההיעדרות כדין היעדרות מפאת מחלה.
הצעת החוק מבקשת להעביר את נטל הוצאות ימי החופשה בגין טיפולי פוריות משכמו של המעסיק (ס' 7(ג)(4) לחוק עבודת נשים) אל הביטוח הלאומי, מתוך התפיסה שכאשר הנטל הכלכלי יעבור מהמעסיק למדינה תצומצם רתיעת המעסיק מלהעסיק עובדת בזמן הטיפולים הואיל ולא יוטל עליו לשלם לעובדת שכר בזמן ההיעדרות כאמור.
המדינה מאפשרת לכל אישה עד גיל 45 לקבל טיפולי פוריות במימון ציבורי, ולאחרונה שכיחותם עולה. מנגד, נשים רבות חוששות לעבור את הטיפולים מחשש לאבד את מקום עבודתן. לכן ראוי שהמדינה תסייע לנשים גם במישור יחסי העבודה עם המעסיק ע"י תשלום דמי מחלה במקומו.
כיום מוגשים רק מעט כתבי האישום בגין עברות על חוק עבודת נשים, במידה שאינה יוצרת הרתעה מספקת עבור מעסיקים, הממשיכים לפעול בניגוד להנחיות משרד העבודה ומפטרים את אותן העובדות בניגוד לחוק. דוגמא לכך ניתנת בפס"ד שמואל נ' אינג'ינירינג שם הובא תצהירה של העובדת: "התובעת טענה כי אף הציגה בפני מעסיקה את הנחיות משרד העבודה בדבר איסור פיטורי עובדת במהלך טיפולי פוריות וכן אישור רפואי, אולם מעסיקה צעק עליה ואמר לה לצאת מהמשרד ושהיא מפוטרת".
כדי להיאבק בתופעה לא די בהצעה זו, ויש להמשיך במאבק למען אכיפת חוקי העבודה המגנים על נשים בטיפולי פוריות, בהריון ולאחר לידה.
הצעה זו נוסחה על-ידי הקליניקה לזכויות נשים במסלול האקדמי המכללה למנהל.
[1] ס"ח התשי"ד, עמ' 154.
