לשנות את כללי המשחק\ ציפי חוטובלי
התקרית בעקבות מבצע הפשיטה של השייטת על הספינה מרמרה, חשפה שתי בעיות עומק במדיניות הישראלית של השנים האחרונות, ששורשן בירושה העגומה מההתנתקות מעזה.
הבעיה האחת היא היעדר מדיניות ברורה בסוגיית עזה, הבעיה השניה, התעלמות כמעט מוחלטת משילוב הכוחות הנדרש בין פעילות מבצעית להסברה מיידית, כולל צוותי כתבים צבאים שהיו צריכים לתעד ולשדר לעולם בזמן אמת את המתרחש.
מאז אוגוסט 2005 מדינת ישראל מנהלת שיח כפול עם הישות העזתית. מצד אחד, אנו באים ואומרים לעולם: נסוגנו לגבול הבינלאומי, אנחנו לא אחראים על המתרחש בעזה, מצד שני, ישראל מספקת לרצועת עזה חשמל, מים, מוצרי מזון, תרופות, שולטת במעברים, ולמעשה, מקיימת קשר כלכלי ובטחוני רציף עם השכנה העוינת מדרום.
בשני העשורים האחרונים צה"ל נלחם בעיקר מול ארגוני טרור. מבחינה אסטרטגית, בראיה ארוכת טווח, מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה לחיות לצד ארגוני טרור בגבולותיה: הדברים נכונים לגבי חיזבאללה בצפון, כמו גם חמאס בדרום, וקל וחומר שאיננו יכולים לפתוח חזית טרור נוספת במזרח.
במקום למנף הסברתית את סיפור עזה לסיפור הכשלון של ניסיונות ההסדר עם הפלשתינים, אנחנו חוזרים להיכנס למלכודת הטרור המודרנית שכוחה הגדול הוא בעיקר בזירה התקשורתית. מדינת ישראל משלמת היום מחיר משולש על השיח הכפול מול עזה:
יישות טרור מתפתחת ומתעצמת בגבולנו הדרומי, ומאיימת על שלום אזרחי מדינת ישראל,עלויות כלכליות של תחזוקת רצועת עזה, והחמור מכל, ישראל סופגת מסע דה לגיטמציה בין לאומי מתמשך ששיאו במבצע עופרת יצוקה.
במובן מסוים, מדינת ישראל הכניסה את עצמה למלכוד 22 ברגע שהחליטה לשחק על מגרש המשחקים של החמאס ותומכיו.במגרש המשחקים הזה, החזק תמיד מפסיד לחלש, אזרחים פצועים והרוגים תמיד יעוררו אמפתיה בינלאומית ולא לוחמי קומנדו אמיצים לבושי מדים שמגנים על חייהם. זה מעוות, זה לא צודק, זאת חשיבה מהרגש ולא מהראש, אבל זה העולם בו אנו פועלים. מדינת ישראל חייבת להתמודד עם בעיית עזה כחלק מההתמודדות הכוללת עם הזירה הפלשתינית. ההתמודדות חייבת להיות משולבת בחשיבה על פעילות מבצעית בגיבוי תקשורתי מסיבי. בהיעדר הסברה מתאימה כל נצחון מבצעי הופך לדרמה בינלאומית המייצרת משברים דיפלומטיים באפקט דומינו.
העובדה שהחמאס נבחר בבחירות דמוקרטיות על ידי הפלשתינים כגורם פוליטי לגיטימי, נשכח בשיח הבינלאומי שמבודד את אחריות האזרחים מהנהגת הרשע של הטרור.
ליבי עם לוחמי השייטת שפעלו כפי שנדרש מהם בנסיבות, ועם ממשלת ישראל שקיבלה החלטה קשה ולא פופוליסטית. אך דרוש רענון משמעותי בחשיבה. בשביל זה קיימת המועצה לבטחון לאומי, בטוחני שהממשלה הנוכחית, תוכל להיענות לאתגר.