אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת. בהמשך לדברים החשובים שאמר יושב-ראש הכנסת ובהמשך לדברי חברי חבר הכנסת יריב לוין, יושב-ראש ועדת הכנסת, מדינת ישראל היא מדינתו של העם היהודי, ולכן צריך אולי לחזור לאותה הלכה מפורסמת של בית-המשפט העליון בבג"ץ ירדור, שדיברה על כך שדמוקרטיה חייבת להשתמש בזכותה להיות דמוקרטיה מתגוננת, ולחסום את השערים בפני אלה השוללים את קיומה של המדינה כמדינה יהודית. בעבר זה היה דבר ברור ומובן מאליו, אלא שלצערנו, עם השנים הלכו וכרסמו באותה הלכת ירדור מפורסמת, באותה אמירה של השופט זוסמן, ובאים בשערי הכנסת גם אלה השוללים את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, רוצים לשנות את אופייה של המדינה, ודבר חמור מזה – משתפים פעולה עם הגרועים שבאויביה, כולל עם ארגוני טרור. פרשת עזמי בשארה ידועה לכולם.
לכן, אני מסכימה עם חברי חבר הכנסת יריב לוין: הבעיה מתחילה במחסום הכניסה לכנסת – מגיעים לכאן אנשים ששוללים את קיומה של מדינת ישראל – ולא רק בסוגיית החסינות. הבעיה היא לא שאלת החסינות, הבעיה היא מקדמית ועמוקה יותר, וכל חבר כנסת שבא בשערי הבית הזה צריך לזכור שמי שהוא נציג של פרלמנט ישראלי לא יכול להיפגש עם גורמים ששוללים את קיומה של מדינת ישראל.
פעילות פרלמנטרית > נאומים במליאה > מי ראוי לכהן כח"כ?
26/1/2010