אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, כולנו הזדעזענו היום לקרוא בעיתון על אותה ילדה קטנה בת שלוש, שולה סברדלוב, שנדרסה למוות אתמול, על-ידי נהג עבריין כביש.
חברי הכנסת של הבית הזה עוסקים הרבה בחקיקה שנוגעת לבטיחות בדרכים. זה הזמן לומר: צריך לאכוף את החקיקה בנוגע לזהירות בדרכים. אנחנו לא יכולים לקרוא פעם אחר פעם על ילדים שמאבדים את חייהם בצורה כל כך אכזרית, כשהבעיה המרכזית היא שיש עברייני כביש שעדיין ממשיכים לנהוג. אותו נהג דורס, היו לו 31 הרשעות. אדם שיש לו 31 הרשעות, אסור שיהיה מונחה לנהוג על כבישי ישראל, וגם כל הוראות הפיקוח היפות והטובות שיש – - -
ציפי חוטובלי (הליכוד):
ודאי שלא להוביל ילדים.
אנחנו באמת צריכים כאן, בתוך הבית הזה, לפעול להגנת שלמות חייהם של ילדי ישראל, ולדאוג לכך שאותם חוקים יפים שעוברים ונכנסים לספר החוקים ייאכפו בפועל, ולנסות ולחשוב, אולי אפילו לקיים כאן דיון על איך שומרים על הבטיחות בדרכים בפועל בכל מה שנוגע להסעות ילדים.
ציפי חוטובלי (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, כבוד שר החינוך, כבוד יושב-ראש ועדת החינוך, הנושא שאנחנו מדברים עליו היום הוא באמת נושא שיש עליו קונסנזוס מכל חברי הבית הזה. נדירות הן הפעמים שאני יכולה להסכים עם חבר הכנסת דב חנין בסוגיות פוליטיות כאלה ואחרות, אבל בנושא הזה אני מוכרחה לציין שיש כאן תמימות דעים. אנחנו נמצאים בשבוע שבו נפתחה השנה האקדמית בישראל, וכמדי שנה אנחנו שמחים לחגוג את פתיחת השנה האקדמית לצד הדיון בנושא שנקרא "תופעת בריחת המוחות".
אני רוצה להתחיל בסיפור אישי: אני הגעתי מהעולם האקדמי. עד לפני פחות משנה, ישבתי וכבשתי את ספסלי אוניברסיטת תל-אביב, כתלמידת מחקר בפקולטה למשפטים, כדוקטורנטית למשפטים. אני רוצה לשתף אתכם בנתון הבא: מהו השכר שאנחנו משלמים לאותם "פרחים אקדמיים", לאותם טובי המוחות בישראל שעתידים להיות הפרופסורים הגדולים שלנו? 3,000 שקלים. זוהי מלגת הקיום שמקבל דוקטורנט במדינת ישראל. פחות מפועל שעובד במפעל, פחות משכר מינימום. אלה אנשים שיש להם שני תארים, נרשמו למסלולי לימוד לתואר שלישי, אנשים שבדרך כלל בגילאים שכבר מפרנסים משפחות, צריכים להתקיים מ-3,000 שקלים. "אם אין קמח אין תורה", וכנראה אם אין קמח גם אין אקדמיה.
אם מדינת ישראל לא תחליט שהיא מקצה לצורכי מחקר ותקופת הבשלת המחקר סכומי כסף ראויים ומכובדים, לאנשים שיש להם שני תארים, שיוכלו להשתכר בכבוד ולהקדיש את כל-כולם – להיכנס לתוך האוהל האקדמי הזה, ובאמת להקדיש את כל היכולות האקדמיות שלהם לצורכי מחקר – אני חוששת שבאמת אותם צעירים שרוצים מאוד להישאר בארץ, ואותם צעירים שרוצים מאוד לתרום מכישרונם, גם אם הם פטריוטים גדולים, יבחרו לממש את הכישורים שלהם בעולמות אחרים ולא בעולם האקדמי.
שר החינוך, אני יודעת שקיבלת קריאה מראש הממשלה להקים פרויקט שישתמש בכל ההון היהודי שקיים בעולם כדי להחזיר את אותם מוחות ארצה. אז קודם כול, תשתמשו בהון היהודי הקיים בעולם כדי לשלם לאותם אלה שהחליטו למסור את עצמם לטובת המחקר האקדמי ולהקדיש את עצמם לצורכי פיתוח תחומי המחקר השונים בישראל.
אבל אני רוצה לפנות אליך דווקא כחבר המפלגה שלי וכאדם שיש לו ליבה ערכית, שאני חושבת שהרבה מהאנשים כאן שותפים לה. אני רוצה לדבר על המשבר היותר עמוק, וכאן אתה צריך לטפל לא רק באותם "פרחים אקדמיים" שהם בתחילת הדרך אלא גם באותם תלמידים שהם בתחילת הדרך, תלמידי התיכון בישראל. לגבי היחס הערכי שקיים אצלנו לשהות במדינת ישראל. תראו, בסופו של דבר האקדמאים בישראל הם מצוינים, הם מצטיינים. עובדה שרבע מהאקדמאים בישראל מצליחים בכל האוניברסיטאות בארצות-הברית ובאירופה. מה הבעיה? הבעיה היא שהם לא מרגישים ערכית מחוברים למקום הזה מספיק כדי להבין שהכישורים האקדמיים שלהם באו לשרת את מדינת ישראל ולא רק להצליח ולשפר את אותו תחום מחקר שהם רוצים לחקור.
האחריות שלנו כאן זה ליצור זיקה ערכית בין אנשים שרוצים לא רק אקדמיה מצוינת אלא גם אקדמיה משרתת, אליטה שיודעת שתחומי המחקר באים בסופו של דבר לשפר את מדינת ישראל בכלכלה, במדע, במשפט, בפילוסופיה, ביהדות, בכל התחומים שהאקדמיה חוקרת. להבין שהכוחות שלנו מכונסים כאן, במקום הזה, כדי לשפר את המדינה הזאת, ולא רק כדי לשפר את המצוינות האישית שלך כחוקר בעל שם נודע בעולם. אני חושבת שעל המשבר העמוק הזה, משבר ערכים, מדברים כל אותם חתני פרס נובל שהזכיר קודמי, דב חנין. פרופ' צ'חנובר מדבר על זה שגיבורי התרבות שלנו אינם אנשי הספר – גיבורי התרבות שלנו הם כל מיני אלילי מסך או אלילי כסף והון. כשמדינת ישראל באמת תקצה לעצמה את האתגר הזה, האתגר הערכי הפנימי העמוק לדבר על הקשר והזיקה בין החוקרים לבין הארץ הזאת, בין תחומי המחקר לבין פיתוח תחומי הכלכלה השונים של מדינת ישראל ותחומי המשפט וכל שאר תחומי חיים. אני חושבת שהתוצאות יהיו אנשים שמוכנים להישאר בארץ הזאת גם אם השכר שיובטח להם יהיה פחות מהמקובל באוניברסיטאות אחרות בעולם, בלי לקפח את זכותם של אותם מדענים צעירים וחוקרים צעירים להתפרנס בכבוד.
אדוני שר החינוך, אני בטוחה שהאתגר הזה מתאים למידותיך ולליבה הערכית שלך, ושיהיה בהצלחה.