ציפי חוטובלי

היום רציתי לדבר על סוגיית הפוליגמיה. בשבוע שעבר סערה הארץ על פרשת גואל רצון, שנעצר אחרי שחיפשו וחיפשו מהו סעיף החוק שלפיו אפשר לעצור אדם שמשעבד קבוצת נשים תחת חסותו בביתו. למה צריך לחפש מתחת לאדמה סעיפי שעבוד? מדובר בפוליגמיה במובן הכי טהור של המלה. אדם חי עם כמה נשים בביתו, במדינת ישראל, שבה החוק אוסר ריבוי נשים – גם ביגמיה וגם פוליגמיה – ומתעלם מדבר אחד פשוט: בפוליגמיה לא מדובר רק בתופעה שבה אדם נישא לכמה נשים, אלא מדובר במציאות שבה גבר חי – או תרבות מסוימת, כמו המגזר הבדואי, מאפשרת לגבר לחיות עם כמה נשים במקביל.

אם אנחנו באמת רוצים לשמור על כבודן של נשים, ואם אנחנו באמת רוצים לאכוף במדינת ישראל חוקים נגד ביגמיה ופוליגמיה, הגיע הזמן להסתכל על העבירה המהותית, ולא על הביטוי הפורמלי של העבירה, דרך נישואין, וכך כל אותם גברים שמשעבדים נשים, במובן הכי עמוק של המלה, וחיים עם כמה נשים במקביל, לא יוכלו לבצע זאת, דרך דבר אחד פשוט שנקרא: איסור פוליגמיה ואיסור ביגמיה. תודה רבה.