פעילות פרלמנטרית > נאומים במליאה > שירות ישיבות ההסדר בצה"ל

30/12/2009
צלם:עידן יוסף

אתמול נפגש שר הביטחון עם ראשי ישיבות ההסדר כדי לדון באפשרות לראשונה בתולדות ישראל להפסיק את ההסדר עם ישיבות מסוימות. מה היה חטאם של הרבנים שעמדו בראשי הישיבות האלה? חטאם הגדול היה – שימו לב, מדובר באנשים שקוראים לתלמידים שלהם להתגייס, ואני תיכף אביא ציטוטים, כי כולם מאוד טובים השבוע בהבאת ציטוטים של הרב מלמד – חטאם הגדול היה שהם, כמו רוב העולם הרבני ואולי את זה צריך להגיד בקול רם על הדוכן הזה, רואים בפינוי יישובים בעיה הלכתית חמורה. הדבר הזה מקובל על רוב השורות של העולם הרבני.

אלא שקיימת שאלה – איך מתמודדים כשקיים איסור גורף כזה מול הצו הממלכתי שלנו לשרת בצבא? ובמשך כל השנים האחרונות היה ברור לכולם שחיילי צה"ל לא מפנים יישובים, והיה ברור לכולם שהעימות הזה הוא לא דבר שבכלל יש צורך להתמודד אתו, כי הדבר הזה לא עלה על הפרק עד לאותו גירוש נורא בגוש-קטיף.

וכאן הזמן לומר – מי שרוצה באמת להיאבק בתופעות האלה, ואני רוצה לומר באופן חד-משמעי: יש לרבנים שהם ראשי ישיבות אחריות על ציבור התלמידים שלהם, ויש אחריות בקריאה ממלכתית להיות חלק מהצבא ולשמור על אחידות הצבא, ולכן אנחנו נגד סרבנות. אבל, וזה אבל גדול – המלחמה האמיתית נגד סרבנות היא לא מלחמה באותם רבנים, אלא מלחמה על המציאות המעוותת, גם לשיטתו של הרמטכ"ל, שבה, חיילי צה"ל, שהוא צבא-ההגנה לישראל, שצריכים לפחות באופן עקרוני לשמור ולהגן על חיי אזרחי מדינת ישראל ועל ביטחונה של מדינת ישראל, נאלצים לעמוד בפני הדילמה המוסרית הזו של פינוי יישובים שאין שום קשר בינם לבין הגנה על ביטחון המדינה. והרמטכ"ל דרש וחזר וביקש – תוציאו את צה"ל מהוויכוח הפוליטי.

ויש כאן הצעת חוק של חבר הכנסת אריה אלדד ושלי ושל הרבה חברי כנסת בבית הזה שתומכים בה, חוק אחדות צה"ל, היא נקראת, שמדבר על כך שצבא-הגנה לישראל לא צריך להיות מעורב בכלל בפעולות כאלה, אלא משטרת ישראל, במידה שיש צורך. וזו הדרך האמיתית להתמודד עם זה.

ציפי חוטובלי (הליכוד):

והסיפור האמיתי שמסתתר מאחורי הרדיפה הזו הוא הסיפור של מוסר כפול, ועליו אני רוצה לדבר היום. המוסר הכפול הוא שמדובר בחרדה הגדולה למי מחנך את הנפשות הרכות של חיילי צה"ל. אולי נסתכל פנימה, לצבא, ונראה מי מחנך היום את קציני צה"ל, למי הצבא פותח את דלתותיו ושעריו כדי שירצה בפו"ם, במב"ל, באקדמיה הצבאית? למי צה"ל פותח את השורות?

אז בואו, אני אתן לכם קצת נתונים. צה"ל פתח את הרצאותיו בפני – והנתונים האלה הובאו בפניך, סגן שר הביטחון, אני יודעת שזה לא חדש לך – בפני מרצים שהרצו בארגון "פרופיל חדש", מי שמכיר או מי שלא – "פרופיל חדש", זה ארגון סרבנות והשתמטות רשמי, שהיועץ המשפטי לממשלה פתח נגדו תיק חקירה על המרדה בכל הנושא של שירות הביטחון. ומרצה, כמו  ד"ר אורנה ששון לוי שחתומה על עצומות בעד סרבנות, מרצה בפני חיילי צה"ל, קצינים ומפקדים בכירים. זה קצת היסטורי להזכיר את זה, אבל כולם זוכרים את פרופסור ליבוביץ מכנה את חיילי צה"ל "יודונאצים". זה לא מנע מצה"ל לשלוח את קציניו ללמוד תורה ולשתות תורה מפיו של פרופסור ליבוביץ. המוסר הכפול הזה חייב להיפסק. מי שטוען בעד חופש אקדמי ובעד חופש הדעות בצה"ל, וחושף את חיילי צה"ל לאנשי שמאל רדיקאליים, לדעות פוסט-ציוניות, לאנשים שחתומים על אמנות סרבנות, צריך להיות סובלן לכך שגם לרבנים יש דעה. ומותר להם להשמיע אותה.

(היו"ר אחמד טיבי, 15:23)

ויש שיח לגיטימי בתוך העולם הרבני וויכוח פנימי, שיש מי שחולק על הרב מלמד, והוויכוח הזה צריך להתנהל, ולהמשיך להתנהל. אבל בסוף נחזור לתורתו הבסיסית של הרב מלמד. אני לא תלמידתו, אבל חשוב כאן לדבר ולומר את הדברים שהוא כתב בספרו, שנוהגים לצטט אותו במשך השבוע. ספרו "רביבים". עיינתי בספר, ותראו מה מצאתי: "מצווה גדולה מן התורה להתגייס לצבא-ההגנה לישראל. מצווה זו שקולה כנגד כל המצוות. ועל אף שכל המתגייסים לצבא מקיימים מצווה, יש הבדל עצום בערך המצווה בין חיילים קרביים לחיילי העורף. לכן מצווה על כל אחד להשתדל לשרת ביחידה קרבית".

ציפי חוטובלי (הליכוד):

כשנשאל הרב מלמד מה על חייל לעשות כשניתנת לו פקודה להיכנס לאזור מסוים שבו הוא עומד לסכן את חייו ויכול להיות שסיכון חייו הוא מיותר כי ניתן להפגיז מלמעלה, מהאוויר, עונה הרב מלמד – חד-משמעית:  "על החייל לסכן את חייו, כי אסור לו להיות במציאות שבה הוא לא מקבל את פקודת מפקדיו, והוא מודע לכך שיכולות להיות טעויות. כאשר מדובר בהצלת כלל ישראל במלחמה, על היחיד להיות מוכן לסכן את נפשו אם יידרש, אפילו בפעולה שרוב הסיכויים שלא יצא ממנה חי."

חברים, הרוח הזו היא זו שמביאה את נתון הגיוס של אוגוסט האחרון, שבו מדובר על 80% גיוס לשירות קרבי מבין חיילי ההסדר. הדבר הזה לא צומח מן האוויר. העובדה שחיילי יחידות ישיבות ההסדר הם חיילים שממשיכים אחר כך לשרת, הם חיילים שמלכתחילה רוצים להתנדב לשירות הקרבי. העובדה שהם חיילים שמאיישים שליש מהקצינים בבה"ד 1, לפי הנתונים האחרונים שקיבלתי מיהודה פוקס, כשביקרתי בבה"ד 1 – העובדות האלה, כולן גם יחד, מגיעות מרוח מסוימת, והרוח הזו היא  רוח שרואה, בהיותנו חלק מכלל ישראל, נגזרת של השירות הצבאי. והרוח הזו היא זו ששולחת את החיילים האלה בחירוף נפש להגן על אזרחים בעת מלחמה. ומי שרוצה היום להצדיע לחיילים האלה, להגיד לרבני ישיבות ההסדר תודה על כך שהם מגדלים את דור הלוחמים אולי מהציבורים הטובים ביותר בצה"ל, אסור לו להיכנס למדרון החלקלק הזה, שמדבר במוסר כפול. יש דרך אחת, טובה מאוד, למנוע מאתנו את הבעיה הזו, והדרך הזו היא דרך הוצאת צה"ל מעולם קבלת ההחלטות הפוליטי, מעולם שבו צה"ל הופך לכלי שימוש פוליטי בפינויים, שבבית הזה ננהל עליהם ויכוח אם הם לגיטימיים או לא, אבל דבר אחד בטוח: זה לא לגיטימי שחיילי צבא-ההגנה לישראל יידרשו על-פי חוק לבצע פקודות כאלה.

ציפי חוטובלי (הליכוד):

חיילי צבא-ההגנה לישראל צריכים להיות מחוץ לתחום ועל הבית הזה לחוקק את החוק הזה כדי שחיילי צה"ל לא יתמודדו עם הדילמה  הזו, ואז כולנו נוכל לשמוח בשמחת אותם חיילים שיוצאים  לשדה הקרב מתוך רצון אמיתי, להגן על העם ולהגן על הארץ. תודה רבה.

©כל הזכויות שמורות   -  עיצוב האתר:   -   בניית האתר: SEO Jerusalem: Your SEO company in Israel   -   ניהול האתר